עמותת אירגון יוצאי קאליש והסביבה שמחים להציג את האתר החדש של קהילתנו

 

 השבוע........

 

מפגש שהתקיים בין משלחת ייצוגית מפולין לבין יוצאי קאליש בתאריך 27 ביוני 2011, בשעה 18, באודיטוריום בית התפוצות בתל אביב

 

ברכת ועד אירגון יוצאי קאליש - תרגום מהשפה הפולנית

 

אירגון יוצאי קאליש והסביבה וצאצאיהם בישראל מקבל בברכה את האורחים הנעלים מעיר מכורתנו קאליש: את סגן ראש העיר מר דריוש גרודזינסקי, מר רישארד ביאניאצקי – יועץ ראש העיר ד"ר פאנכאז', את המהנדס מגיסטר אנדז'יי ראדליצקי- מומחה לקהילה היהודית של קאליש לפני המלחמה וגם ידען של דת משה וישראל, את האב מגיסטר רוברט לבנדובסקי מכנסיית יוזף הקדוש. עיתונאים וכתבים נכבדים של המשלחת. ד"ר אילונה קוזין – יושבת ראש אגודת ידידות ישראל-פולין.

 

 קאלישאים אהובים! לעיר קאליש היתה משמעות מרחיקת לכת בתולדות יהדות פולין. כתב הזכויות ליהודי קאליש הווה יסוד  לאוטונומיה הדתית אך גם בענייני הפנים של החברה היהודית בפולין כולה. אני סבור שליהודי קאליש היתה תרומה למסעות הכיבושים של הנסיך הגדול בולסלאב "החסיד" בפומראניה (מול המסדר הטבטוני), בכיבוש דאנציג ועוד.

במאות ה – 16, ה – 17 ותחילת ה – 18, היה ליהודי קאליש קול הגמוני ב"ועד ארבע הארצות" מטעם "פולין הגדולה" בפוזנאן, בזכות רבניה וחכמי ההלכה הגדולים בה (מגן אברהם ועוד), ובזכות יוקרתה של הקהילה.

לפני מלחמת העולם הראשונה ובין שתי מלחמות העולם, ראתה העיר התפרצות של יזמות של שורת תעשיינים יהודים רבי כשרון, שתרמו מאוד לפיתוחה של העיר, כפי שניתן ללמוד ממחקריהם של ד"ר אלכסנדר פאקנטראגר וד"ר יארוסלאב דולאט.

והנה המטרה הראשית של האירגון שלנו היא לתעד ולהביא לידיעת צאצאי הקאלישאים לדורותיהם והנוער בישראל את תולדותיה המפוארים ואת היצירתיות של יהדות קאליש. לשם כך אנו שואפים לפתח ולאבזר את חדר קאליש בבית התפוצות. נעריך מאוד את נכונותן של רשויות העיר קאליש לסייע להשלים את הארכיון שלנו ואת התצוגה המתוכננת בבית התפוצות.כמו כן העלינו אתר אינטרנט בינתיים בשפות העברית והאנגלית. קיימות בישראל חורשות ואנדרטות לזכר יהדות קאליש הנכחדת.הארגון שלנו להוט לשיתוף פעולה הדדי עם הרשויות והתושבים של קאליש כדי להשלים את הידע וכמובן להכיר אלה את אלה יותר מקרוב. אני מודה על הסבלנות ואנו מאחלים חזרה מוצלחת לבית בקאליש.

 יוסף קומם   27 ביוני 2011

 

לשון ההזמנה:

אגודת ידידות ישראל פולין בשיתוף עם ועד קהילת יוצאיקאליש בישראל מזמינים אתכם למפגש של יוצאי קאליש וצאצאיהם עם משלחת מכובדת מטעם עיריית קאליש בביתהתפוצות.

 

במשלחת משתתפים: 

מר דאריוס גרוֹדְזִינְסקִי, סגן ראש העיר  קאליש, 

מר רישרד בְּיאֶנִיאֶצְקֵי, יועץ לראש העיר, 

ומר אַנְדְזֵ'יירַדְלִיצְקִי, ממונה בעירייה על קשרי חו"ל וגם מומחה לאתרי קהילת קאליששנחרבו בשואה,  

כמו כן משתתפים מספר עיתונאים פולניים.

המפגש יתקיים ביום שני, כ"ה בסיון תשע"א, 27.6.2011 בשעה 18:00 באודיטוריום בבית התפוצות (באוניברסיטת תל-אביב, כניסה משער 2). 

 

הדוברים מעל לבמה ידברו ברובם בשפה הפולנית עם תרגום לעברית, ייתרם ישאו דברים בעברית.

האורחים יסיירו בשעה  15:00 למשך כשעה וחצי בתערוכות המוזיאון במקום, בליווי מדריך דובר פולנית. 

יוצאי קאליש המעוניינים מוזמנים להצטרף לסיור זה.

בשעה 17:00 ייערך בחדר קאליש מיפגש של המשלחת העירונית הייצוגית הזאת עם יוצאי קאליש לשיחה פתוחה, שתיערך בשפה הפולנית. 

 

האורחים הביעו רצון מיוחד להיפגש ולשוחח בהזדמנות זו עם קאלישאים ותיקים.

 

בברכה, 

אגודת ידידות ישראל פולין בשיתוף עם ועד קהילת יוצאי קאליש בישראל

הערה: נא לידע חברי קהילת קאליש מעוניינים, שכתובת האינטרנט שלהם אינה ידועה לנו עדיין, על מפגש זה.

 

 

 

___________________________________________________________________________________________________

 

 

ילידי קאליש בישראל שוב על מפת ספרות מעשי גבורה והישרדות מול הנאצים במלחמת העולם השניה

 

 

בתאריך 1 בספטמבר 2013 יוענקו שני פרסים של קרן משפחת עגיט הקנדית לשם קידום הוצאה לאור של ספרות על השואה ועל ההישרדות היהודית בשואה.

פרס אחד יינתן לד"ר מירי פרייליך על ספרה: הפרטיזנית, סיפור חייה של ויטקה קובנר בהוצאה לאור רסלינג.

 

ויטקה קמפנר-קובנר, קאלישאית במוצאה היתה פרטיזנית מהוללת ורבת מעללים מפקדת קבוצת סיור ביערות וילנה בקבוצתו של אבא קובנר, לימים בעלה

ד"ר מירי פרייליך כתבה, לפי בקשתנו, רשימה אודותיה במדור 'גיבורי קאליש' באתר זה.

 

הפרס השני יינתן ליוסף קומם, יליד קאליש, יושב ראש בפועל של ארגון יוצאי קאליש והסביבה בישראל, על ספרו: העוז והחסד בהוצאת כרמל ירושלים. זהו ספר החוקר את הישרדותה של משפחתו הגרעינית של המחבר הכוללת ארבע נפשות - אב חירש, אם שומעת ושני ילדיהם אחים בני 3 וחצי ופחות מחמש שנים בעת פרוץ המלחמה בספטמבר 1939.

 

הספר מתבסס על זכרונות המחבר, הקלטות אביו ובת דודה מבוגרת יותר, על עדויות שנגבו בפולין, בישראל ובארצות הברית ומסמכים היסטוריים.

ההישרדות התאפשרה גם בזכות שמונה חסידי אומות העולם מוכרים.

 

מובא סיפורה של המשפחה המורחבת בשער הרביעי של הספר: מחתרת קאליש בוורשה הספרים נבחרו על ידי ועדה של פרופסורים ומורים באקדמיה בנושאים של היסטוריה יהודית.

 

 

___________________________________________________________________________________________________

 

 

אנו מודיעים בצער רב ובהצדעת כבוד והוקרה כי הפרטיזנית ויטקה קמפנר - קובנר, "גיבורת קאליש" ,
הלכה לבית עולמה אתמול, 15.2.2012, בביתה שבקיבוץ עין החורש. הלוויה תיערך היום, 16.2.2012 בשעה 15:00 בעין החורש. ת.נ.צ.ב.ה. . כתבה נרחבת על ויטקה מופיעה באתר זה : קהילת קאליש ובניה - יהודי קאליש - קטגוריות - גיבורי קאליש - ויטקה קמפנר.

 

 

___________________________________________________________________________________________________

 

 

 

הזמנה לסיור מודרך נוסף לאתרי הזיכרון של קהילת קאליש והסביבה ביערות קק"ל בהרי ירושלים באביב 2013

חברי קהילת קאליש מוזמנים להשתתף בסיור מודרך נוסף - השני במספר - לאתרי הזיכרון של קהילת קאליש ביערות קק"ל בהרי ירושלים במתכונת ועל-פי תוכנית הדומה לסיור המוצלח הקודם שנערך והמתואר להלן וגם באתר  קאליש www.kalisz.org.il  בליווי תצלומים (ראה ב"הודעות" שם + קליק בעכבר).

 

הפעם אוהבי הלכת יעלו אל "מצפור קאליש" ואלו המתקשים בעליה למצפור ובירידה ממנו (שאינה קשה לאדם בריא בסה"כ בכל גיל) יערכו פיקניק ביער בנוף המרהיב המשקיף על נחל יתלה ועל הרי ירושלים. העולים למצפור יצטרפו אליהם לאחר כעשרים דקות. אם האדמה תהיה לחה מגשם, הפיקניק ייערך במתחם הקפטריות בחזרה למסוף לטרון.

 

אנו מבקשים מהחברים להירשם בהקדם האפשרי אצל יוסף קומם כדי להזמין מבעוד מועד מיניבוס נוח בגודל מתאים. ייאמרו "יזכור" לקהילת קאליש, וקדיש לנרצחים ולנספים ליד האנדרטה לזיכרון קהילת קאליש ביער הקדושים.מספר חברים כבר הביעו רצונם להצטרף לסיור זה. נא להפיץ בין בני משפחותיכם וידידיכם הקאלישאים.

 

 

 

דו"ח: סיור מודרך לאתרי הזיכרון של קהילת קאליש והסביבה ביערות קק"ל בהרי ירושלים

הסיור המהנה והמרגש לאתרי הזיכרון של קהילת קאליש נערך ביום שני א' באב תשע"א, 1 באוגוסט 2011. הסיור נערך בתקופת החופשה מלימודים, כששעות האור עדיין ארוכות, דבר שאפשר סיור בן חצי יום בלבד בלי הפסד של יום עבודה שלם, לאלה שעובדים. בהתחשב בעונת השנה החמה, תכנית הסיור היתה כזאת שארבע העצירות הראשונות היו באתרים הקרובים מאוד למקום עמידת הרכב הממוזג. העצירה האחרונה תוכננה לשעה 17:30 בקירוב ביער ליד "מצפור קאליש". יצאנו בשעה 14:15 מתחנת רכבת מרכז בתל אביב בהרכב שכלל את בת-עמי ילין ושלושת נכדיה הצעירים. בנוסף עלו למיניבוס הממוזג אסתר מלצר ובנותיה: שרה הרלינג ואסתר כהן,  יונה אגוזי ואחיה צבי קווה, צביה צפריר, תחיה סופר, אילן קליין, אלי וינוקור ואחותו לאה סגר, אלי ירצקי, הניה ברסלאור ויוסף קומם. ביד לשריון - לטרון נאספו החברים יהודית כפרי , דפנה טור-שלום, וכרמלה מלצר. בסה"כ המיניבוס התמלא ב- 20 מסיירים – כולם הגיעו וגם בזמן. בדרך בעת הנסיעה, אילן קליין, שכהן כגזבר הארגון בשנות השמונים, סיפר על פעילויות הועד קאליש דאז. הסופרת יהודית כפרי סיפרה על "התזמורת האדומה" ועל זושה, מגיבורי קאליש. הסיפורים היו מרתקים.

ראשית לכל נסענו ליער התזמורת ולחורשת זושה ביער אשתאול, ליד צומת שער הגיא. משום תוכניות העברת צינור מים של חב' מקורות, האנדרטה במקום ננטשה ושלטי הזיכרון הרבים נעקרו מבסיסיהם. הללו אמורים להיות משוקמים במימון חב' מקורות לאורך שביל חדש מעל ליער. משם נסענו למשתלת הקרן הקיימת לישראל באשתאול, בה מאוחסנים שלטי הזיכרון של "התזמורת האדומה" (ביניהם של מפקדה, ליאופולד טרעפער ושל הצפנית זושה פוזננסקה – ראה הספר "זושה" ובאתר האינטרנט שלנו), עד להצבתם מחדש.

משם נסענו ליער הקדושים. ביערות, מעבר למערת בני ברית בנחל כסלון, על "שביל ישראל", ביקרנו באנדרטה המרשימה לזיכרון קהילת קאליש ב"יער קאליש" עתיר העצים, שלצידה עץ חרוב מרהיב. ביער נמצאת גם מצבת זיכרון למשפחת אהרונוביץ' (ארנולד), מפעילי קהילת קאליש בארצות הברית ותורמיה הנדיבים. החברים הרבו להצטלם כאן.

בהמשך עלינו לכיוון נטף, ליער הזיכרון ליהדות פולין – קיר זיכרון לקהילות ובו תיאטרון-חוץ מרשים עם ספסלי אבן. על קיר הזיכרון מקובעים אריחי זיכרון מקרמיקה וביניהם אריח המציין את "מצפור קאליש". שמחתי לראות גם אריח המציין את יאן קארסקי, חסיד אומות העולם ואזרח כבוד של מדינת ישראל, שהעיד והביא (כבר בשנת1942) לידיעת  מנהיגי העולם החופשי את דבר השמדת יהודי פולין בשואה - לשוא.  ישובים על מדרגות אמפיתיאטרון האבן, יהודית סיפרה בפרוטרוט את תולדות "התזמורת האדומה" ואת סיפור גבורתה של הצפנית זושה פוזננסקה. שימח אותי לראות את נכדיה של בת-עמי ילין מקשיבים לסיפור בפיות פעורים. משם נסענו בדרך-יער יפהפיה בכוון לשביל העלייה ל"מצפור קאליש", במטרה לערוך מנוחת-פיקניק בחניון-יער, ולטפס בשביל היער למצפור. חלק זה של התוכנית לא יצא הפעם לפועל בגלל עייפות חלק מהחברים ובגלל קושי הרכב להתקרב יותר למצפור. הסתפקנו בצפייה על נופי היער המרהיבים ועל שמורת נחל יתלה, נהנים מרוח הערב. בשעה 19:30 כבר חזרנו לנקודת היציאה בתחנת הרכבת בת"א. משתתפי הסיור נפרדו במחיאות כפיים רמות, שהפליאו אותי מאחר ולא סיימנו את המטלה האחרונה.

הצהרנו על כוונה לערוך סיור נוסף בסתיו (באוקטובר) ובו ישולב גם קטע ל"אוהבי לכת" למרומי המצפור. החברים מוזמנים ליצור קשר כבר עכשיו ולהירשם!   

יוסף קומם, 

טל.: 03-5344544

jkomem@bezeqint.net

 

 

 

___________________________________________________________________________________________________

 

 

יצירתו של יעקב בסר ז"ל, משורר וסופר מוערך יליד קאליש תוצג בכנס השנתי של קהילת קאליש תשע"ד בבית התפוצות . כתבה על יצירתו שולבה באתר זה.

 

 

--------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

אתר קאליש - אתר מורשת לאומי וקול קורא

לפני שנים מספר הועברה החלטה של החברים להקים אתר אינטרנט של קהילת יוצאי קאליש וסביבותיה בישראל. תפקידי האתר היו ללכד את יוצאי הקהילה המפוארת הזאת, לאגור ולפרסם מידע על יחידים ומשפחות בהווה ובעבר - בישראל ובקהילת קאליש שנמחקה. תפקיד עיקרי נוסף היה להביא לידיעתנו ולמודעות הדורות הבאים והציבור הישראלי בכלל את תפארתה של הקהילה מראשית ימיה, ימי גדולתה הרוחנית, והיזמות המופלאה והתוססת של בניה בעשרות השנים שלפני החורבן. הוקמה ועדת אתר, שתכננה מבנה מרשים שישרת מטרות חשובות ואף יומרניות אלה. האתר עלה לאינטרנט וכבר שולבו בו חומרים חשובים. כרגע נמצאות בקנה כתבות ממצות על ר' אברהם גומבינר "המגן אברהם", על גיבורת קאליש ויטקה קמפנר-קובנר, על תולדות קאליש בין מלחמות העולם ועוד. דרושים מתנדבים נוספים, רצוי בעלי יכולת בעבודת מחשב ובעריכה, שיכינו חומרים נוספים וילמדו את נוהלי הפעלת האתר ואפשרויות שילוב נתוני החברים והמשפחות. גם מתנדבים בעלי שליטה בשפה האנגלית ברמת שפת-אם ו-או יכולת קריאת מאמרים אקדמיים בשפה הפולנית ו-או ביידיש יוכלו לתרום. אתגר מיוחד מהווה הפיכתו של האתר לאינטראקטיבי, שיאפשר תקשורת דו-כיוונית בין הקוראים. מתנדבים מוזמנים ליצור קשר עם יוסף קומם (טל. 03-5344544) או עם חברי ועדת האינטרנט הפעילים, שפרטיהם מופיעים באתרwww.kalisz.org.il. אנו שואפים לשלב לאתר זה את האתר הנוסף הקיים. בצורה זאת נוכל לפנות למשרד ראש הממשלה בבקשה לקבלת סיוע בטיפוח האתר, בהתאם לקול הקורא למטה, והזמן דוחק!!! 

 

עלינו להודות שמאז ימי הועדים הגדולים בעבר, התנדבות החברים לפעילות קהילתית לא הייתה מרשימה. זאת בניגוד לקהילות אחרות קטנות ו"חשובות פחות" מאשר קאליש. חברינו חנה ויוסי רוזנפלד ניסו בדרכם ללבות את הגחלים הלוחשים. במהלך השנים נערכו בקהילה בארץ מפגשים, כנסים, סיורים ואירועים שונים, שבהם הועלו נושאים אלה ואחרים. יחידים, משפחות וקבוצות ביקרו בקאליש ובסביבותיה, אספו חומר ארכיוני אצל רשויות העיר, לעיתים גילו מצבות ששרדו. יוצאי קאליש הוציאו לאור ספרים חשובים על הקהילה היהודית, ניצולי שואה מעירנו פרסמו ספרי עדות אודות משפחותיהם ואודות הישרדותם האישית, נכתבו ועדיין נכתבים ספרים ביוגרפיים על גיבורי קאליש אל מול הצורר הנאצי. גם בפולין עצמה פורסמו עבודות מחקר רלוונטיות. ידוע לנו שנעשו פעולות רבות של שימור הזיכרון בקרב המשפחות: הרכבת עצי משפחה, רישומים והקלטות של עדויות (גם מטעם "יד ושם" וקרן שפילברג) , נאספו תצלומים בעלי ערך ארכיוני ועוד. קיים חומר ארכיוני על הקהילה, על אישיה ועל פרסומיה בקאליש ובמכון ההיסטורי היהודי בוורשה (ZIH). לכל הפעילויות המבורכות הללו יש עניין וזכות להיות מדווחות בצורה מכובדת באתר האינטרנט הרשמי של קהילת קאליש. אנו פונים בבקשה ליידע אותנו ולהעביר לרשות האתר חומרים אלה, לפחות העתקים. במקביל אנו מעוניינים להתגייס לשדרוג חדר קאליש בבית התפוצות כדי להציג תיעוד אוטנטי בדפוס, במחשוב ובקלטות לתלמידים, למרצים ולעורכי תחקירים. אם לא נצליח שם – נחפש אכסניה אחרת. הוועד מתכונן להתארגן למאמץ איסוף תרומות למטרות אלה ונבקש את החברים לעזור בכך. 


לשם תגבור עבודת התיעוד במימד בפולקלוריסטי שלה, הועלה רעיון (על ידי חברתנו אפרת אגוזי-לוי) לערוך "פסטיבל" של מספרי סיפורים מעניינים ויוצאי דופן, שבו ותיקי הקהילה וגם דורות ההמשך יעלו לבמה ויספרו סיפורי הווי, רצוי עם מוסר השכל. אירוע כזה יוכל לעמוד בפני עצמו אם יתקבל חומר מספיק (כבר יש ברשותנו כמה סיפורים שלא ייאמנו וחברים שמסוגלים להעבירם בצורה מרתקת) בליווי מופע אומנותי ושירה בציבור. בכל מקרה ניתן לשלב סיפורים כאלה בכנס השנתי של הקהילה. סיפורי ההווי הפולקלוריסטיים יוכלו להוסיף נופך קליל לאתר ה"רציני" של קהילתנו. אנו מבקשים להעביר אלינו הצעות וחמרים כאלה זאת גם בלי קשר עם מודעת משרד ראש הממשלה.


בתודה
הועד וועדת האינטרנט

 

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

מפגש שהתקיים בין משלחת ייצוגית מפולין לבין יוצאי קאליש בתאריך 27 ביוני 2011, בשעה 18, באודיטוריום בית התפוצות בתל אביב

 

ברכת ועד אירגון יוצאי קאליש - תרגום מהשפה הפולנית

מפגש שהתקיים בין משלחת ייצוגית מפולין לבין יוצאי קאליש בתאריך 27 ביוני 2011, בשעה 18, באודיטוריום בית התפוצות בתל אביב

 

 

אירגון יוצאי קאליש והסביבה וצאצאיהם בישראל מקבל בברכה את האורחים הנעלים מעיר מכורתנו קאליש: את סגן ראש העיר מר דריוש גרודזינסקי, מר רישארד ביאניאצקי – יועץ ראש העיר ד"ר פאנכאז', את המהנדס מגיסטר אנדז'יי ראדליצקי- מומחה לקהילה היהודית של קאליש לפני המלחמה וגם ידען של דת משה וישראל, את האב מגיסטר רוברט לבנדובסקי מכנסיית יוזף הקדוש. עיתונאים וכתבים נכבדים של המשלחת. ד"ר אילונה קוזין – יושבת ראש אגודת ידידות ישראל-פולין.

 

 קאלישאים אהובים! לעיר קאליש היתה משמעות מרחיקת לכת בתולדות יהדות פולין. כתב הזכויות ליהודי קאליש הווה יסוד  לאוטונומיה הדתית אך גם בענייני הפנים של החברה היהודית בפולין כולה. אני סבור שליהודי קאליש היתה תרומה למסעות הכיבושים של הנסיך הגדול בולסלאב "החסיד" בפומראניה (מול המסדר הטבטוני), בכיבוש דאנציג ועוד.

במאות ה – 16, ה – 17 ותחילת ה – 18, היה ליהודי קאליש קול הגמוני ב"ועד ארבע הארצות" מטעם "פולין הגדולה" בפוזנאן, בזכות רבניה וחכמי ההלכה הגדולים בה (מגן אברהם ועוד), ובזכות יוקרתה של הקהילה.

לפני מלחמת העולם הראשונה ובין שתי מלחמות העולם, ראתה העיר התפרצות של יזמות של שורת תעשיינים יהודים רבי כשרון, שתרמו מאוד לפיתוחה של העיר, כפי שניתן ללמוד ממחקריהם של ד"ר אלכסנדר פאקנטראגר וד"ר יארוסלאב דולאט.

והנה המטרה הראשית של האירגון שלנו היא לתעד ולהביא לידיעת צאצאי הקאלישאים לדורותיהם והנוער בישראל את תולדותיה המפוארים ואת היצירתיות של יהדות קאליש. לשם כך אנו שואפים לפתח ולאבזר את חדר קאליש בבית התפוצות. נעריך מאוד את נכונותן של רשויות העיר קאליש לסייע להשלים את הארכיון שלנו ואת התצוגה המתוכננת בבית התפוצות.כמו כן העלינו אתר אינטרנט בינתיים בשפות העברית והאנגלית. קיימות בישראל חורשות ואנדרטות לזכר יהדות קאליש הנכחדת.הארגון שלנו להוט לשיתוף פעולה הדדי עם הרשויות והתושבים של קאליש כדי להשלים את הידע וכמובן להכיר אלה את אלה יותר מקרוב. אני מודה על הסבלנות ואנו מאחלים חזרה מוצלחת לבית בקאליש.

 יוסף קומם   27 ביוני 2011

 

לשון ההזמנה: אגודת ידידות ישראל פולין בשיתוף עם ועד קהילת יוצאיקאליש בישראל מזמינים אתכם למפגש של יוצאי קאליש וצאצאיהם עם משלחת מכובדת מטעם עיריית קאליש בביתהתפוצות.

במשלחת משתתפים: 
מר דאריוס גרוֹדְזִינְסקִי, סגן ראש העיר  קאליש, 
מר רישרד בְּיאֶנִיאֶצְקֵי, יועץ לראש העיר, 
ומר אַנְדְזֵ'יירַדְלִיצְקִי, ממונה בעירייה על קשרי חו"ל וגם מומחה לאתרי קהילת קאליששנחרבו בשואה,  
כמו כן משתתפים מספר עיתונאים פולניים.

המפגש יתקיים ביום שני, כ"ה בסיון תשע"א, 27.6.2011 בשעה 18:00 באודיטוריום בבית התפוצות (באוניברסיטת תל-אביב, כניסה משער 2). 

הדוברים מעל לבמה ידברו ברובם בשפה הפולנית עם תרגום לעברית, ייתרם ישאו דברים בעברית.

האורחים יסיירו בשעה  15:00 למשך כשעה וחצי בתערוכות המוזיאון במקום, בליווי מדריך דובר פולנית. 
יוצאי קאליש המעוניינים מוזמנים להצטרף לסיור זה.

בשעה 17:00 ייערך בחדר קאליש מיפגש של המשלחת העירונית הייצוגית הזאת עם יוצאי קאליש לשיחה פתוחה, שתיערך בשפה הפולנית. 

האורחים הביעו רצון מיוחד להיפגש ולשוחח בהזדמנות זו עם קאלישאים ותיקים.


בברכה, 
אגודת ידידות ישראל פולין בשיתוף עם ועד קהילת יוצאי קאליש בישראל

הערה: נא לידע חברי קהילת קאליש מעוניינים, שכתובת האינטרנט שלהם אינה ידועה לנו עדיין, על מפגש זה.

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------------------

 

 

טקס הענקת מלגות ע"ש יהדות קאליש והסביבה התקיים במכון משואה ביום 10 ביוני 2014.

 

ביום 10 ביוני 2014  נערך בבית בייסקי במכון משואה, בקיבוץ תל-יצחק הטקס השנתי להענקת פרסים ומלגות לעבודות גמר מצטיינות בנושא השואה.

 

אחת מהמלגות נתרמה בזמנו על ידי קרן יוצאי קהילת קאליש והסביבה. במלגה השנתית זו זכו השנה התלמיד נדב טיקוצקי והתלמידה רומי פוקס מתיכון "אחד העם" בפתח תקוה על עבודת חקר מצטיינת בהיסטוריה: "מה היו המניעים של היטלר לפתוח במבצע ברברוסה". העבודה נעשתה בהנחיית אוהד רייס ודליה בן אסא. אנו בקשר עם בית הספר בנושא.

 

 אנו הצענו נושאים למחקר הקשורים לאובדן נכסי רוח וחומר בעקבות שואת יהודי קאליש.

כמו כן נמסרה רשימת ההצעות שלהלן לנושאים למחקר הקשורים לאובדן נכסי רוח וחומר בעקבות שואת יהודי קאליש.

נוצרו קשרים בנושא זה עם שלושה מנהלי בתי ספר


משואה- המכון הבינלאומי ללימודי השואה
המילגה מיסוד קהילת יוצאי קאליש והסביבה

הנדון: הצעות לנושאי מחקר לתלמידי הכתות העליונות של בתי ספר תיכוניים בנושאי קהילת קאליש ואובדנה בשואה

א. יהדות קאליש כקטליזטור של אוטונומיה יהודית בפוליו, ותרומתה לכך שבמדינה זו יתקיים הישוב הגדול ביותר והריכוז הגבוה ביותר של יהודים באירופה ואובדנה בשואה. סטאטוט קאליש (Statut Kaliski-1264), ניתוח משמעויות ואישרורו על ידי  בתי המלוכה בפולין. חשיבותם של היהודים לשליטים. "ועד ארבע ארצות" וההגמוניה של קאליש בגליל "פולין הגדולה" במאות ה - 17,16, ותחילת ה – 18. הענקת זכויות וביטולי זכויות של הקהילה וחבריה בקאליש, תקופות שגשוג ושפל. צווים ואובדן זכויות מיידי עם הכיבוש הגרמני-הנאצי של קאליש וסיפוחה לגרמניה למחוז "ורתגאו". גירושים ורציחות – תיאר מפורט של שואת יהודי קאליש. הרס בית העלמין העתיק (1287) ודיפון גדות נהר הפרוסנה באבני שכבות מצבותיו, הרס של 35  בתי הכנסת ושל מוסדות הקהילה. חסידי אומות העולם מצילי יהודים מקאליש.

ב. החשיבות התורנית-דתית של קאליש, התפתחות ההשכלה, התרבות החילונית והציונות ואובדנן בשואה. סטאטוט קאליש – דין תורה ודין מלכות. ניתוח משמעויות של הסמכות הרבנית והקהילתית שהוענקה על פי כתב הזכויות והפצתה בממלכת פולין. גדולי הרבנים בקאליש במאות ה - 17,16 (ר' אברהם גומבינר אבלי – "המגן אברהם" ואחרים) והשפעתם בפולין ובאירופה. התפצלות הזרמים הדתיים ביהדות קאליש: תורניים, חסידיים ורסיסי חצרות חסידיות מתלמידי הבעש"ט בעיר, קונסרבטיביים, רפורמיים. תנועות ההשכלה והתרבות הדתית-חילונית. תנועות נוער חלוציות ומגשימות בארץ ישראל. יוצרים חשובים. פרטי אובדן העולם הרבני, הקהילתי והתרבותי של קאליש בשואה. חיסול יהודי קאליש במקומות גירושם ורציחתם בעיר ובסביבותיה. גיבורי קאליש במאבק נגד הגרמנים הנאצים (יוסף קפלן הגטו ורשה, ויטקה קמפנר – קובנר ביערות ליטא, סופיה פוזננסקה, צפנית "התזמורת האדומה" שהתאבדה בכלא ועוד). מסיפורי השורדים. העולים לארץ כחלוצים, ותפוצת הניצולים (ברובם מאלו שנמלטו לברית המועצות).

ג. יזמות יהודי קאליש בתעשיה מתוחכמת ובמסחר בקנה מידה ארצי ואירופאי. חכירת מיטבעות של "נסיכים גדולים" (מיישקו ה – 3 ועוד) בשנות ראשית הקהילה, וסיוע כלכלי וארגוני לנסיכות קאליש ולמסעות המלחמה (כיבוש פומרניה והעיר דאנציג) של בולסלב "החסיד" הנסיך של קאליש ואחר כך של גליל "פולין הגדולה". השתתפות בעלי מלאכה יהודיים בגילדות. יזמות מסחר חוצה גבולות עם ערי גרמניה. עד לחורבן הקהילה, מאה שנות יזמות פורצת-דרך של תעשיית יהודים מתוחכמת לזמנה ומצליחה כלכלית: ממפעל פסנתרים, ועד לאימפריית תעשיית טקסטיל מתוחכמת מבוססת טכנולוגיית ז'קארד (מחשבים מכאניים הפועלים על בסיס העברת ציורי דוגמאות אמנותיים לכרטיסים מנוקבים המפקדים על נולי-ענק). החרמת המפעלים היהודיים על ידי הנאצים, הסבתם וניצולם למאמץ המלחמתי שלהם. שדידת ציוד והעברתו לגרמניה, הפעלת מפעלים יהודיים אלה לתמיכה בכלכלת הרייך השלישי. עובדי כפיה, ומקרה יחיד של העסקת מומחה יהודי לוילונות, תחרה ומלמלה, שקיבל במשך כשנה היתר ללמד את הגרמנים ושנימלט בעור שיניו לפני שנכשלו לרוצחו נפש.

ועדת מורשת, אירועים וכנסים של קהילת יוצאי קהילת קאליש תסייע לחוקרים הצעירים בהכוונה לחומר מודפס ואינטרנטי בשפות עברית, פולנית ואנגלית ובמידת האפשר תכוון אותם לעדויות ולמוסרי עדויות שחוו את אירועי השואה. במידת הצורך, אנו נסייע לחוקרים בנושאי שואת קאליש בתרגום חומרים חיוניים מהשפה הפולנית, כולל חיפושיהם באינטרנט בשפה זו.

עלה לאוויר ומוקם אתר אינטרנט של קהילתנו, שמושם בו דגש חזק על נושאי מורשת קהילת קאליש  ההיסטורית עם תשומת לב מיוחדת לתקופת השואה של העיר ותושביה היהודיים. כתובת האתר היא: www.kalisz.org.il  . באתר תפורסם הרחבת הביבליוגרפיה של ספרים הדנים בקאליש ובאישים בני העיר, אשר נמצאים ברשותנו, או שהמאמרים המפורסמים באתר מסתמכים עליהם.

יוסף קומם, יו"ר קהילת יוצאי קאליש וסביבותיה
טלפון: 035344544
ועד קהילת יוצאי קאליש וסביבותיה

,

 

 

 

       דוח חשוב ליוצאי קאליש מאי 2014 

  יוצאי קאליש היקרים,הצטברו נושאים רבים וחיוביים לדיווח, אנו מסכמים אותם בקיצור בחשיבות שלאקטואליות עולה. בעתיד הקרוב  נדווח בהרחבה.

 1.      ביום 22 בדצמבר 2013 נערך כנס שנתי ובו טקס זיכרון ותכנית מעניינת בנושאי קאליש. התכנית הייתה ברמת עניין גבוהה ורבת פנים (היסטוריה של גיבורי קאליש – ע"י מרצה מטעם יד ושם"), סיפור משפחתי  מופתי ומרתק מקאליש, מא"י ומישראל, והצגת יצירתו של המשורר והסופר יעקב בסר, יליד קאליש. השתתפו כארבעים מיוצאי העיר והם שמחו ושיבחו מאוד את  המפגש והאירוע בתקווה להשתתפות מרובה בעתיד.

 2.      נעשו צעדים מתקדמים להפוך את ארגון יוצאי קאליש והסביבה לעמותה. דבר זה יקשור אותנו להתאחדות יוצאי פולין בישראל המתחדשת ויאפשר פניה למוסדות ממלכתיים ולארגונים אחרים (אקדמיה, מוסדות ציבוריים ועוד) ובכך יתאפשר להגביר את יכולתנו לפעול לטיפוח מורשתה של קאליש ופעילויות בין החברים.

  3.      הוכתרו בהצלחה מאמצים להנצחת אתרים יהודיים: א. שטח בית העלמין העתיק של קאליש, ובו קברו של המגן אברהם, הוחזר על פי החוק לקהילה (לקהילת ורוצלב כמייצגת קהילת קאליש). ב. אושרה ע"י שלטונות העיר קאליש הצבת שני לוחות זיכרון מאבן, שעליהם חקוקים בשפות עברית, פולנית ואנגלית דברי זיכרון לבני הקהילה שנרצחו ע"י הכובשים הגרמניים,  עליהם מצוין מיקומם של בית הכנסת הגדול (חשפו עכשיו את היסודותשלו) ושל בית הכנסת המתקדם של קאליש. שני הלוחות כבר הוצבו בכיכר חדשה הקרויה

".Rozmark "SKWER על שם שוק הוורדים ביידיש שבו כונתה בפי התושבים היהודים, ובסמוך ליד רחוב קרוטקה. 

בחזית הכיכר נמצא המבנה המונומנטאלי של תלמוד התורה ובית המדרש ששרד (ומשמש כיום את הממשלה).כיכר זו היתה מרכז מפואר של הרובע היהודי והדבר צויין על לוח נפרד בלשון הפולנית. מצורפים בהמשך קישורים באינטרנט לתמונות הכיכר המתוכננת ולתיאורה בשפה הפולנית. חנוכת הכיכר התקיימה ביום 3 באוגוסט 2014, הייתה חגיגית מאוד והשתתפו בה כבוד נשיא פולין מר ברוניסלב קומורובסקי (שקיבל בעת הטקס אזרחות כבוד של העיר קאליש), רעייתו, ונכבדים רבים. בטקס הוסר הלוט מעל לאנדרטת הזיכרון התלת-לשונית לזכר נרצחי קהילת קאליש והסביבה בשואה, ולחילול והריסת בית הכנסת הגדול ובית המדרש על שם המגן אברהם. בטקס בקאליש לקחו חלק חברינו יעקב פינקלר, יונה אגוזי ותחיה סופר. בזמנו הודענו שתאריך האירוע הוזז ליום 22 באוגוסט 2014 בגלל שינויים בלוח הזמנים של הנשיא, אך האירוע חזר והתקיים כאמור ביום 3 באוגוסט 2014, בהשתתפותו של נשיא פולין.  בתאריך 22 באוגוסט 2014 נערך טקס רשמי של הסרת הלוט מעל ללוח הזיכרון של יהודי הקהילה ושל בית הכנסת המתקדם ברחוב קרוטקה. הטקס נערך בהשתתפות נשיא העיר קאליש ד"ר יאנוש פנחז', יועץ הנשיא, מר רישרד ביניאצקי, ראשת מחלקת התרבות, החינוך,התיירות והספורט, גב' גראז'ינה מונדרה, ראש הקהילה היהודית בוורוצלאב, מר אלכסנדר גלייכגוויכט, וגב' הלינה-הילה מרצינקובסקה האחראית לקהילתנו בעיר קאליש. יוסף קומם נשא דברים בפולנית בשם ארגון יוצאי קאליש בישראל, וכן אמר תפילת יזכור עברית מתוך ספר קאליש וקדיש יתום, כשהוא עוטה טלית וחובש כפה לראשו. הגיע במיוחד והשתתף בטקס חברנו רפי כץ מחיפה. תרם מיוזמתו לפרויקט מר אדם אפטוביץ' מטעם הארגון לידידות ישראל-פולין בארץ. האירועים הונצחו בכלי התקשורת המקומיים.

 

הקישור באינטרנט בנושא הכיכר (כולל תמונות) - באמצעות  "גוגל". מילות המפתח בגוגל: 

  Kalisz skwer rozmark  , Kalisz skwer rozmarek. 

גב' הלינה-הילה מרצינקובסקה האחראית לקהילתנו בעיר קאליש ביקרה בארץ בתאריכים 26 ביוני עד 8 ביולי, לפני הטקס הנ"ל ותואמו סופית נוסחים של לוחות הזיכרון. 

 

 4.    התחלנו בפעילות מחקר חשובה ביותר – לחקור סוף סוף את תולדות מחיקתה של קהילת קאליש ממפת קהילות ישראל בעולם. כיצד זה קרה שקהילה  גדולה, חשובה ועתיקה זו תושביה הוכחדו, בחלקם שרדו והתפזרו ובחלקם עלו לארץ או היגרו למערב. הח"מ לוקח על עצמו להתניע את המחקר ולהשתתף בו תוך שיתוף חברים וכל גורם רציני שיוכל לתרום מידע וניתוח של מידע זה. הפניה הראשונה הזו היא לכל בני קהילת קאליש החיים בישראל לתעד את קורות משפחותיהם בנדון. רצ"ב טופס מנחה, שאנו מבקשים למלא ולשלוח תוך אפשרות להיפגש, להעיד ולמסור מידע ותיעוד. אנשים וקרוביהם שהעידו מתבקשים לדווח על אופי העדויות ומיקומן. ניסחנו פניה בלשון האנגלית שהופנתה למוזיאון השואה בוושינגטון ותופנה לגופים בחו"ל, והיא הובאה בתפוצת דוא"ל לחברים. היתה פניה גם לאוניברסיטת תל-אביב, ל"יד ושם" וגם לעיריית קאליש. הנוסח העברי של הפניה הופץ לחברים בדוא"ל. להלן מובא טופס עדכון פרטים שהחברים מתבקשים למלא ולשלוח לח"מ. בעת שהותו בפולין, יוסף קומם בילה שעות רבות משך שלושה ימים בארכיון הממשלתי של קאליש וזמן דומה במכון להיסטוריה יהודית בוורשה כדי לדלות ולצלם מידע על גורל יהודי קאליש במאה העשרים.

שאלון לקבלת פרטי עוזבי קאליש במאה ה – 20 אנו מבקשים מאוד למלא ולשלוח לצורכי המחקר ליוסף קומם טל: 03-5344544 

 jkomem@bezeqint.net

 

יוצאי קאליש

שם משפחה ושם פרטי של יוצא קאליש

שם בן הזוג (אם גם הוא / היא יוצא/ יוצאת קאליש – מבוקש טופס נפרד)

כתובת: רחוב, מספר בית/ מספר דירה, יישוב ומיקוד, מס' טלפון קווי ומס' טלפון סלולארי.

כתובת דוא"ל 

מקצוע/עיסוק בישראל (או בחו"ל) 

  תרומות מיוחדות למדינת ישראל ולאוכלוסייתה.

לציין נכונות לקחת חלק במחקר התחסלות קהילת קאליש ואופי הסיוע המוצע.

 

בני משפחה - עוזבי קאליש

שמות משפחה ושמות פרטיים של עוזבי העיר קאליש (קרובים וידידי משפחה) – לציין מה שידוע או שמשוער.

תאריך משוער של העזיבה.  גיל העזיבה / שנת לידה ידוע או משוער.  

ציון יעד ותאריך העזיבה משוערים או ידועים – לא"י, לברית המועצות, שילוח/ בריחה מקאליש לגנרלגוברנמנט, עבודות כפייה, רצח בקאליש ועוד. לציין גם איבוד עקבות.

מקום הפטירה הידוע או המשוער (בקאליש או לאחר העזיבה). 

כתובת מגורים בקאליש.

עיסוק/ מקצוע ופעילויות בקאליש. 

פרטי לחימה או הישרדות במלחמת העולם השניה – אם רלוונטי. 

קיום עדויות ב"יד ושם" וכד' ופרטים לאיתור. 

שונות

.5.      אנו שמחים לבשר לחברינו כי נמצא פתרון לאחסון וניהול קבוע של חלק חשוב מנכסי המורשת הכתובה של קהילת קאליש ובניה, מראשיתה בפולין ועד היום בארץ.

 ספרים. ספרים בשפות העברית והאנגלית ייקלטו בספרית "משואה": ספרי מחקר, עדות, זיכרונות, ויצירות בעלות זיקה לקהילת קאליש יימצאו על המדפים ויקוטלגו במרוכז כספרי מורשת שלה. ספרים בעלי חשיבות בשפות אחרות (כגון פולנית ויידיש) יאוחסנו על מדפים במרתף השייך לספריה. מנהלת הספריה היא: ד"ר מלי אייזנברג. 

 mali@massuah.org.il

מסמכים. מסמכים בכל השפות בעלי תוכן היסטורי, קהילתי ומשפחתי (כולל תצלומים) רלוונטי יאוחסנו במקור (במידת האפשר להשיג כאלה), ייסרקו וישולבו בספריה ארכיונית ממוחשבת ומקוטלגת היטב. מנהל הארכיון הוא מר בועז טל.

  boazt@massuah.org.il

 חפצי מורשת. עדיין לא דנו באפשרות שמירת חפצים חומריים בעלי ערך היסטורי ופולקלוריסטי, שמקורם בקאליש ובאפשרויות הצגתם.בני קהילת קאליש לדורותיהם מתבקשים לשמור את מסמכיהם המשפחתיים וספריהם, שהם בעלי משמעות ארכיונית לקהילת קאליש ולהעבירם בעדיפות ראשונה לארכיון "משואה" ולא לשום מוזיאון אחר (אלא בהעתק), כדי שנוכל לרכז ארכיון מורשת משמעותי וייחודי של קהילת קאליש בארץ לצרכי עיון ומחקר. מסמכים הקיימים במקור או בהעתק – יועברו סריקות וכד' ויוחזרו על פי דרישה. קיימת התעניינות של ציבור החוקרים והתלמידים בנושאים אלה. בשאלות נא לפנות לח"מ.

נא להגיב במעשים! 

כתובת:          יוסף קומם        רח' המאירי 23, רמת גן 5265123  

       טל.: 03-5344544          

jkomem@bezeqint.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חדשות